נדב נ' מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ 17 לפברואר 2014

החלטה

רקע

לפני בקשה לעיכוב והקפאת הליכים בתביעה, בשל קובלנה פלילית תלויה ועומדת.

ביום 27.6.13 הוגשה התביעה דנן על ידי המשיב, בטענה לפרסום לשון הרע ע"י המבקשת.

לטענת המבקשת, ביום 23.12.13 הגיש המשיב קובלנה פלילית כנגד המשיבה ואחרים, תוך שהוא אינו טורח ליידע את בית המשפט בדבר.

התנהלות זו, סוברת המבקשת, לוקה בחוסר תום לב, ומהווה ניסיון להשיג יתרון דיוני, שלא כדין.

עמדות הצדדים

המבקשת סבורה, כי בנסיבות אלו, בהן תלויים ועומדים בפני הערכאות המשפטיות שני הליכים משפטיים נפרדים, בעילות זהות, כאשר האחד אזרחי והשני פלילי, ושניהם מכח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, ושניהם הוגשו כנגד הנתבעת, בגין אותם פרסומים, עילות ונסיבות, יש לעכב הדיון בתביעה האזרחית, עד אשר תוכרע הקובלנה.

המבקשת מפנה לסעיף 24 לחוק לשון הרע, הקובע כי במשפטי אזרחי בשל לשון הרע, שנדון לאחר שמשפט פלילי כנגד אותו אדם, בשל אותו לשון הרע, נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי, על פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.

המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, התובע הוא יוזם ההליך, ורק בידו הברירה האם להמשיכו או לסגת ממנו.

כן מפנה המשיב להלכת בית המשפט העליון, הקובע כי יש לדחות הטענה שכל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש להורות על עיכוב ההליך האזרחי.

עוד טוען המשיב כי הטעם המרכזי אשר עשוי להצדיק עיכוב הליכים במשפט אזרחי מחמת קיומו של הליך פלילי מקביל, הוא החשש מפני הפללתו העצמית של הנאשם אגב ההליך האזרחי, וחשש זה אינו מתקיים בענייננו, שכן האישומים כנגד המבקשת בקובלנה הפלילית מבוססים על הודיה בהליכי בזיון בית המשפט בתיק פלילי מ"י 1259/08.

בתשובה לתגובה, שבה המשיבה ומדגישה כי המדובר בשתי עילות זהות.

לטענתה, אין כל ספק כי בפני בית המשפט תובאנה ראיות בשאלת הידיעה אודות צו הפירסום, ובשאלת תום ליבה של המשיבה, ומכאן כי בשני ההליכים תידון אותה מסכת עובדתית, ומשמעות הדבר כי כל קביעה אשר תתקבל בהליך הקובלנה הפלילית, תהיה קביעה שבית המשפט יוכל להתבסס עליה, ובכך לקצר ולייעל את הדיון בתיק דנן.

דיון והכרעה

כמפורט לעיל, בפני הערכאות המשפטיות עומדים שני הליכים משפטיים, כאשר

האחד אזרחי והאחר פלילי, ושניהם מכוחו של חוק איסור לשון הרע.

המבקשת נסמכת על סעיף 24 לחוק איסור לשון הרע.

המבקש טוען כי בנסיבות המקרה דנן, ועל מנת למנוע הטרדה כפולה של בית משפט בגין אותה עילה ונוכח זהות הצדדים, ועל מנת להימנע מאפשרות קיומן של החלטות סותרות, ולנוכח ההסדר בסעיף 24 לחוק איסור לשון הרע, מן הראוי לעכב דווקא את ההליך האזרחי.